<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקנ"ג</h1>
<h2>דף ג.</h2>
אמרת עוד שאמרו בסיפרי [פ' שלח] דאין דין אשם תלוי בעבודה זרה ולא מצינו בתלמוד שיפליג בדין אשם תלוי בעבודה זרה מכל המצות. אמנם קשה להמצא אם נמצא דין אשם תלוי בעבודה זרה שהוא ענין תלוי בלב כאמרם [סנהדרין ס"א ע"ב] אי קסבר בית הכנסת הוא ומשתחוה. תשובה הפרזת על הדבר שאמרת שאין אשם תלוי בעבודה זרה, ואתה סבור לפי מה שאמרת שבכלל כל ישראל אמרו כן, ולא נאמרו הדברים אלא בכהן משיח ובריתא היא הביאוה בגמרא (דין) [דידן] פרק ד' מיתות [סנהדרין ס"א ע"ב] גבי פלוגתא דאביי ורבא (דעובד) [בעובד] עבודה זרה מאהבה או מיראה דאביי אמר חייב ואמר אביי מנא אמינא לה דתניא כהן משיח בעבודה זרה רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים בהעלם דבר ושוים שבשעירה כיחיד ושוין שאינו מביא אשם תלוי, וטעמא כדמפרש בהוריות בריש פרק הורה [ז' ע"א] כהן משיח אינו מביא אשם תלוי דכתב [ויקרא ה'] וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג יצא כהן משיח שאין חטאתו בשגגה מנא לן דאין חטאתו בשגגה דכתב [שם ד'] לאשמת העם הרי משיח כציבור. (בע"ז) [ודקא] קשיא לך היכי דאמי שגגת ע"ז (גרסינן) [נראה] דמשכחת לה בין למ"ד [כריתות י"ז ע"ב] חתיכה אחת בין למ"ד חתיכה משתי חתיכות, דלמאן דאמר חתיכה אחת משכחת לה כגון שראה גל אבנים וסבר לאו מרקוליס הוא וזרק שם אבן דקי"ל דחייב הזורק אבן (למרקוליס) [במרקוליס] תנן ולא למרקוליס כדאיתא בפרק ארבע מיתות [סנהדרין ס"ד ע"א] וזה כמו אחותו במטה וסבור שאשתו היא דחייב באשם תלוי, ובכי הא חייב באיניש דעלמא ובכהן משיח פטור, אי נמי למאן דאמר חתיכה אחת משתי חתיכות כגון שהיו לפניו ב' גלים אחד של מרקוליס ואחת של אבנים דעלמא וזרק באחת מהם ואינו יודע באיזה מהם זרק והוה ליה כאשתו ואחותו במטה ובא על אחת מהן.
<h2>דף יז:</h2>
אמרת עוד שאמרו בסיפרי [פ' שלח] דאין דין אשם תלוי בעבודה זרה ולא מצינו בתלמוד שיפליג בדין אשם תלוי בעבודה זרה מכל המצות. אמנם קשה להמצא אם נמצא דין אשם תלוי בעבודה זרה שהוא ענין תלוי בלב כאמרם [סנהדרין ס"א ע"ב] אי קסבר בית הכנסת הוא ומשתחוה. תשובה הפרזת על הדבר שאמרת שאין אשם תלוי בעבודה זרה, ואתה סבור לפי מה שאמרת שבכלל כל ישראל אמרו כן, ולא נאמרו הדברים אלא בכהן משיח ובריתא היא הביאוה בגמרא (דין) [דידן] פרק ד' מיתות [סנהדרין שם] גבי פלוגתא דאביי ורבא (דעובד) [בעובד] עבודה זרה מאהבה או מיראה דאביי אמר חייב ואמר אביי מנא אמינא לה דתניא כהן משיח בעבודה זרה רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים בהעלם דבר ושוים שבשעירה כיחיד ושוין שאינו מביא אשם תלוי, וטעמא כדמפרש בהוריות בריש פרק הורה [ז' ע"א] כהן משיח אינו מביא אשם תלוי דכתב [ויקרא ה'] וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג יצא כהן משיח שאין חטאתו בשגגה מנא לן דאין חטאתו בשגגה דכתב [שם ד'] לאשמת העם הרי משיח כציבור. (בע"ז) [ודקא] קשיא לך היכי דאמי שגגת ע"ז (גרסינן) [נראה] דמשכחת לה בין למ"ד [כריתות י"ז ע"ב] חתיכה אחת בין למ"ד חתיכה משתי חתיכות, דלמאן דאמר חתיכה אחת משכחת לה כגון שראה גל אבנים וסבר לאו מרקוליס הוא וזרק שם אבן דקי"ל דחייב הזורק אבן (למרקוליס) [במרקוליס] תנן ולא למרקוליס כדאיתא בפרק ארבע מיתות [סנהדרין ס"ד ע"א] וזה כמו אחותו במטה וסבור שאשתו היא דחייב באשם תלוי, ובכי הא חייב באיניש דעלמא ובכהן משיח פטור, אי נמי למאן דאמר חתיכה אחת משתי חתיכות כגון שהיו לפניו ב' גלים אחד של מרקוליס ואחת של אבנים דעלמא וזרק באחת מהם ואינו יודע באיזה מהם זרק והוה ליה כאשתו ואחותו במטה ובא על אחת מהן.
